עבודה בציונות/חנה סנש


תעודת זהות:

external image senesh.jpg חנה סנש נולדה17.7.1921 בבודפשט שבהונגריה. אביה-בלה סנש,שהיה עיתונאי וסופר ילדים,נפטר כשהייתה בת 6. אמה-קטרינה סנש,(שאר הפרטים לא ידועים.) אחיה-גיורא סנש. חנה למדה בהונגריה,ובגיל 17 בקיץ של שנת 1938היא רצתה להמשיך ללמוד,אבל החליטה לעלות לארץ-ישראל,ובגיל 18 בשנת 1939 עלה לארץ. חנה למדה בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל-שוחט בנהלל. והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימה את קיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת צנחנים שהתאמנו לצנוח על אדמת אירופה,במסגרת מלחמת העולם השנייה-המלחמה בגרמניה. ב-15 במרץ 1944 צנחו חנה סנש וחבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית. ביוני 1944עברה את הגבול להונגריה, בגלל הלשנה היא נתפסה על-ידי הנאצים.היא נלקחה לשבי,הא הייתה כלואה כמה חודשים,וכמה חודשים אלו היא נחקרה ועונתה,עינויים קשים. חנה הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדתה(הונגריה),אבל שעה לפני שהמשפט שלה הסתיים היא הוצאה להורג. שלא כמו שאר הנידונים למוות היא לא הסכימה שיקשרו לה את העיניים,והיא הלכה בראש מורם ובגאווה ציונית אל מול כיתת היורים! היא הוצאה להורג ב-17 בנובמבר1944(כ"א חשוון תש"ה)כשהייתה רק בת 23. חנה כתבה יומן מגיל 13 עד יומה האחרון.יומן זה יצא לאור בעברית בשנת 1946.היא גם הייתה משוררת,היא כתבה את השירים המפורסמים:"ההליכה לקיסריה"(המוכר יותר כאלי אלי שלא ייגמר לעולם),"אשרי הגפרור",ועוד... ב-26 במרץ 1950 הובא ארונה של חנה סנש לארץ על ידי אוניית מלחמה של חיל הים הישראלי. המונים חלקו לה כבוד במסע ההלוויה שהתחיל בחיפה והסתיים בהר הרצל בירושלים. מאחורי הארון צעדו אמה של חנה סנש, קטרינה סנש, אחיה ויואל פלגי, נציג הקבוצה של חנה סנש במחנה שדות ים. .על שמה של חנה הקימו קיבוץ הנקרא יד חנה=

רקע היסטורי:



חנה נולדה לתקופה שלוה ורגועה,לא הייתה אנטישמיות. ביומנה היא מספרת שכשהיו הבחירות בבית ספר (כשהייתה בכיתה ח') כולם חוץ משניים בחרו בה.זה מראה על כך שבזמן זה עדיין היו היהודים מקובלים בחברה ושלא היו אפליות ואנטישמיות.
עם השנים, ככל שגדלה, גברה גם האנטישמיות ושנאת היהודים תופסת מקום חשוב יותר ויותר באירופה.

בתקופה מאוחרת יותר- תקופת נערותה בערך בשנת 1938,כבר עולה השאלה:האם תפרוץ מלחמה?זאת שאלה שמטרידה את כולם,מתחיל הגיוס לצבא - והמצב הולך ומתדרדר.
נראה שהגרמנים (ובראשם היטלר),מתכוונים להגיע לשליטה במקומות רבים. הם מתחילים להשפיע על האוכלוסיות שהם כובשים.האנטישמיות בארצות הכיבוש גוברת ומתחילה לפגוע באופן ישיר ביהודים.מצבם של היהודים הולך ומדרדר-הם כבר לא יכולים ללכת לבית כנסת בלי שיפחדו שיפגעו בהם,הם אינם יכולים להתקבל למוסדות החינוך, הם אינם יכולים לחיות יותר לצד שכניהם הגויים. החיים הופכים לבלתי נסבלים. ועדיין כולם ובמיוחד היהודים מפחדים:האם תהיה מלחמה?היהודים מבינים מה יהיה מצבם,אם תהייה מלחמה!
29.9.38
כל העולם בהתרגשות,הם יודעים שעומדת לפרוץ מלחמה,אלא אם כן צ'כיה תפנה חלק ממדינתה שבה יושבים גרמנים.
לבסוף המלחמה פורצת,והאנטישמיות מתפרצת...
ב-9 בנובמבר נערך ליל הבדולח,פוגרום שמטרתו פגיעה ביהודים.
בפוגרום נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים חוללו, אלפי חנויות בבעלות יהודים ו-29 בתי כל-בו נשרפו. יותר משלושים אלף יהודים נעצרו, לפעמים על-פי רשימות מוכנות מראש, ונשלחו למחנות ריכוז. מאות יהודים נרצחו או נפצעו קשה.
בינתיים בארץ,הבריטים עדיין בשלטון.
בתקופה זאת היו בארץ עימותים, בין היהודים לערבים.
לאחר הפרסום הרשמי של ממשלת בריטניה "הספר הלבן",המצב בארץ התחיל להידרדר.
(הספר הלבן עסק בעתידה של ארץ ישראל,ממשלת בריטניה אמרה שלדעתה הגיע הזמן להקים מדינה ערבית,שתכלול שני עמים-יהודים וערבים,אבל היהודים יהיו המיעוט.
היהודים ראו בספר הלבן כמעיין "בגידה" בהבטחות בריטניה,ולכן הם יצאו נגד הספר הלבן בחריפות רבה.)
דוגמאות להידרדרות הביטחונית בארץ באותה תקופה:
· חומה ומגדל-נגד הבריטים:

מאז שהתחילו מבצעי חומה ומגדל,(מבצעי חומה ומגדל הם מבצעים בהם הוקמו מספר ישובים בכמה ימים)המבצעים היו באישורם של הבריטים,אבל לאחר פרסום ה"ספר הלבן",המשיכו המתיישבים לפעול בטכניקת ההתיישבות של חומה ומגדל אך ללא אישורם של הבריטים.
הבריטים ניסו לעצור עליות של יהודים לארץ(מה שלא היה עד אז)
ולכן היו צריכים היהודים בארץ להסוות בדרכים שונות את נסיונות הכנסתם של כמה שיותר יהודים לארץ.
(עבור יהודי אירופה זו הייתה כאמור האופציה היחידה...)
בתקופתה האחרונה בחייה של חנה (בערך בשנים 1942-1944)הפחד מפלישתם של הגרמנים לארץ ישראל גבר, לכן הגיוס לצבא הבריטי נמשך.
.מטרת גיוסם של החיילים היהודיים לצבא הבריטי הייתה לתגבר את הבריטים במלחמתם נגד הגרמנים


הדילמות.



לדעתנו, הדילמה המרכזית של חנה היא בעצם סוג של בגידה במולדת שלה. בגלל שחנה נולדה בהונגריה. אך אחרי כמה שנים נשלחה למשימת ריגול במקום בו נולדה. לדעתנו, זו דילמה מאוד גדולה האם תצליח לבצע את המשימה ומה זה יעשה למשפחתה שנשארה בהונגריה.


דילמה נוספת שחשבנו שהייתה לחנה: כשהייתה בת 17 ,לאחר שהחליטה שהיא ציונית, התלבטה אם לשאר בביתה אשר בהונגריה עם כל משפחתה או לעלות לארץ ישראל.
צריך לזכור כי חנה הייתה בסך הכול ילדה בת 17 ועוד לא כ"כ ידעה האם תוכל להסתדר לבד בארץ חדשה וזרה. לבסוף, החליטה שמקומה הוא למרות הכל בארץ ישראל, לכן עלתה.


נקודות שחידשה דמותה של חנה סנש בעולם הציוני:

1. חידוש 1: אומץ לב של אישה

חנה הייתה אישה,וכמו שהיה מקובל אז (ואף נמשך כיום),רוב המתגייסים למשימות קרביות היו הגברים ולא הנשים שעסקו בדרך כלל בסיוע לכוחות הלוחמים בעבודות יותר "נשיות" ,ואם היה מקרה שאישה התגייסה לצבא, היא לא הייתה יוצאת למבצעים מסוכנים-כמו הגברים.
חנה הייתה האישה הראשונה שלא רק שהתגייסה לצבא, אלא גם התנדבה למשימה מסוכנת מחוץ לגבולות המדינה.
חנה הפכה לסמל של אומץ והקרבה נשית,ונתנה דוגמא לנשים נוספות לאורך השנים שפעלו באומץ לב כמוה.
חידוש 2: היהודים משיבים מלחמה לאויב הנאצי.
בתקופה זו ליהודים לא היה צבא שהיה יכול להילחם ולהגן על העם היהודי.
זו הפעם הראשונה שקבוצות של יהודים, ובתוכם חנה, התנדבו בצורה מאורגנת לצבא מסודר כדי להילחם באויב הנאצי,ולנסות ולהציל כמה שיותר יהודים.
חנה וחבריה הפכו לסמל של מאבק היהודים באויביהם.


כתב הגנה.


חנה סנש היא דמות חשובה ומרכזית בתולדות הציונות, כיוון שהיא הפכה לסמל של הקרבה מתוך אמונה במטרה ועמידה בקשיים.


נימוק א: עמידה בקשיים
חנה עלתה לבדה לארץ ישראל בלי אף אחד ממשפחתה, ואז לא רק שלמדה עברית והייתה באוניברסיטה, אלא החליטה להצטרף לצבא הבריטי ולצאת למבצע ארוך ומסוכן לטובת ארץ ישראל בהונגריה. (למרות שבעצם בגדה במולדתה).
חנה גם הרבה פעמים הרגישה בודדה במשך שהותה בישראל, וחוסר נחת מחייה החדשים בקיבוץ - אך היא לא התייאשה.
העבודות שהוצעו לה בקיבוץ לא משכו את ליבה, והיא השתוקקה לכתוב.
אך אפילו לא לרגע היא לא חשבה לעזוב את ארץ ישראל ולחזור אל בית הוריה אשר בהונגריה. את בעיותיה היא פתרה לבד.

נימוק ב: הקרבה
חנה פנתה לארגונים שארגנו פעולות הצלה של יהודים באירופה, כדי להשתתף במאבק למען הצלת יהודים ולאחר מכן החליטה להתגייס לצבא הבריטי ולסכן את עצמה – למען עמה.
לאחר שנתפסה, היא כפרה בהאשמות שכן לא ראתה עצמה הונגריה אלא ארץ-ישראלית.
היא נלחמה על זהותה זו למרות שידעה שהיא מסכנת עצמה בעונש מוות והכול לטובת ארצה.
ביומנה כתבה את החלק הבא: "היה שבוע שזעזע אותי. קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים האלה, לתת יד לארגון עליית נוער ולהביא גם את אמא".

ביקורת על הדמות:


נקודה אחת בה לא חשבנו שחנה סנש נהגה בדרך נכונה הייתה כאשר
כל הקבוצה של חנה בצנחנים נחתה על גבול הונגריה,הם שמו לב שלא סיפקו להם את התעודות המזויפות,שהיו אמורים לקבל.
לקבוצה היו שתי אפשריות:
1.להיכנס להונגריה בלי תעודות בכלל,ואז יהיה סיכוי גדול מאוד שהם יתפסו ויילקחו בשבי.
2.לא להיכנס להונגריה,ולחזור וארץ ישראל לקבל את בתעודות.

התעורר ויכוח גדול מאוד בין חברי הקבוצה,לגבי דילמה זאת,אבל לחנה היה ברור שלא מוותרים על ההזדמנות הזאת ולא חוזרים לארץ,אלא נכנסים ולוקחים סיכון.
לבסוף הקבוצה הקשיבה לדעתה של חנה ונכנסה להונגריה בלי תעודות,ומה שקיוו שלא יקרה,קרה- והם נתפסו ונלקחו לשבי...

אנחנו חושבות שייתכן וזאת הייתה טעות מצד חנה לשכנע את הקבוצה להיכנס,כי היא ידעה שהיא לוקחת סיכון גבוה מידי לא רק על עצמה אלא גם על חיי חבריה לקבוצה. אבל בכל זאת חשבה רק על המשימה

אנחנו גם חושבות שזאת הייתה טעות מצד החברים האחרים בקבוצה, שהלכו עם חנה ולא עמדו על דעתם!


בבליוגרפיה:
· http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%A0%D7%A9
תעודת זהות,רקע היסטורי,ביקורת,כתב הגנה.

· http://www.galim.org.il/times/history/enter.html
תעודת זהות,רקע היסטורי,

· ספר המאה-היסטוריה מצולמת של ארץ ישראל במאה העשרים/מרדכי נאור
עם עובד משרד הביטחון-ההוצאה לאור.
ערכים:שנות השלושים,עמודים:177-197
שנות הארבעים,עמודים:201-224.
רקע היסטורי.
· http://www.mkm-haifa.co.il/courses/Courses_sites/Course3/senesh-al.htm\

דילמות,כתב הגנה,ביקורת.