זאב ז'בוטינסקי



קורות חייו

נולד באודסה שבאוקראינה י"ב חשוון תרמ"א (חי בשנים 1940-1880) למשפחה מסורתית. אמו חוה הייתה בת למשפחה אמידה. ואביו יונה היה סוחר. אביו נפטר עוד כשהיה צעיר.נישא ליהונה. כבר בגיל צעיר התחבר אל הספרות והשירה. הוא החל ללמוד בגיל שמונה את השפה העברית. הוא קרא רבות ספרות רוסית, וכתב שירים לעיתון התלמידים. כבר כתלמיד ביה"ס שלט בשפות רבות.את רב השכלתו רכש בעצמו.מונה ע"י מרצים באוניברסיטה לכתב עיתונו ברומא. למד ברומא משפטים, אומנות,והיסטוריה. הוא היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם השנייה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית, ראש בית"ר. מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר – שעליהם נרחיב בהמשך. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה.
ביקר במחנה קיץ של בית"ר באזור ניו יורק . וב4 באוגוסט 1940, הכה אותו שבץ והוא נפטר. בקשתו האחרונה, שנכתבה בנובמבר 1935, הייתה להעלות את עצמותיו לארץ ישראל רק בפקודה של הממשלה העיברית.
רק ב15 במרץ 1964 התיר ראש הממשלה לוי אכול להעלות את עצמות זאב ורעייתו יוהנה למנוחת עולם בארץ ישראל. הם קבורים בהר הרצל בירושלים.


רקע היסטורי

הרקע ההיסטורי לפעולותיו של ז'בוטינסקי היו גלי ההתעוררות הלאומית שהתרחשו במרחבי אירפה ובנוסף – גל ההתעוררות הלאומי של העם היהודי שבעקבותיו התבצעו העלייות הראשונות. היחס ליהודים באירפה לא היה פשוט – לרוב אף אנטישמי. מצד אחד הוא חי בתחילת המאה ה-20, אך מצד שני האנושות חוותה באותם זמנים מלחמות עולם קשות – מלחמת העולם הראשונה והשנייה ולשניהן היו השלכות על המציאות. בזמן מלחמת העולם הראשונה הקים את הגדוד העברי. עוד בנערותו שם לב לאפליית היהודים, ולדוגמא באביב 1903 התחוללו פרעות בעיירה דובוסארי שבאזור אודסה. והחשש ממאורעות נוספים קומם את ז'בוטינסקי כנגד המנהיגים היהודים. שנאת היהודים קיבלה את עידוד השלטונות וביטוי של גאווה יהודית לאומית ברוסיה היה בלתי מקובל. הוא שלח מכתבים אל מנהיגי הקהילה ובהם הצעה לארגון יחידות הגנה יהודיות. הפרעות השונות שהתחוללו ברוסיה ובכלל אירפה – קישנב, סופות בנגב ועוד, היו אירועים שהשפיעו על דרך פעילותו הציונית. מהפכת התורכים הצעירים שהתרחשה באותה תקופה נטעה תקווה לעתיד טוב יותר בארץ ישראל לעם היהודי – קבלת אוטונומיה. אך שום דבר לא השתפר, ולאחר זמן מה התורכים נפלו והמשטר הבריטי בא במקומם. מחתרות קמו בניסיון להפיל את אותו משטר – לח"י, הגנה ואצ"ל. ז'בוטינסקי חי והכיר את הרצל והשתתף בקונגרסים הציוניים. בזמן פעילותו של ז'בוטינסקי, הוא לא היה היחיד שפעל למען הגשמת החלום הציוני. הוא חי בתקופה שבה המודעות לעניין הייתה רבה – בא"י הוקמו מושבות, ערים עבריות, היה רב ראשי לא"י (הראי"ה), ולאחר נפילת התורכים וקימת המשטר הבריטי אף הוקמו מחתרות שונות והוא פעל באחת מהן - באצ"ל.


דילמות שניצבו מול זאב ז'בוטינסקי בעקבות יהדותו והיותו ציוני:

1. באפריל 1902 נעצר ז'בוטינסקי על ידי השלטונות. דעותיו על האינדיבידואליזם וכתיבתו לעיתון האיטלקי הסוציאליסטי עוררו את החשד כנגדו.בכלא גילה כי מרבית העצורים הפוליטיים הם יהודים, ושם גם נתקל בנוער המהפכני על ערכי המוסר שלו, אשר יצרו אצלו רושם רב.

2. בתחילת אפריל, בחג הפסח, התחוללו פרעות קישינוב. אל הזעזוע שעוררו בקרב היהודים נלוו גם שינויים בתפיסת היהודים לגבי הכבוד העצמי והתקוממות נגד הדיכוי - דבר שהתבטא בהקמת יחידות הגנה בערי תחום המושב. ז'בוטינסקי הושפע גם הוא עד מאוד מן המאורעות, והם שהכניסוהו סופית אל המעשה הציוני. עם זאת אמר על עצמו כי הפרעות לא המחישו לו את מצוקתו של היושב בארץ זרה, אלא הביאו אותו לחבור אל אנשים שעסקו בפעילות הציונית.

3. בחג הפסח תר"פ (אפריל 1920) פרצו המאורעות בירושלים. מיד בתחילתם אסרו הבריטים את ז'בוטינסקי ו-19 בחורים מכוח ההגנה תחת אשמת ביזת רכוש, הפרת סדר ואונס. ז'בוטינסקי נכלא בכלא עכו ונגזרו עליו 15 שנות עבודת פרך. מכלאו ניהל ז'בוטינסקי מאבק שאותו ראה כפוליטי יותר מאשר כסוגיה משפטית. במאסרו. פסק הדין החריף עורר סערה בדעת הקהל בארץ ובעולם, לגבי האדם אשר הכתירו אותו באותו זמן כ"גריבלדי העברי". המשפט נפתח מחדש ועונשו של ז'בוטינסקי הומר לשנת מאסר ולגבי שאר המגינים לחצי שנה..


חידושיו בעולם הציוני


הגדודים העבריים

זאב ז'בוטינסקי בשיתוף עם יוסף טרומפלדור באו במטרה להקים גדודים עבריים - בעלי סמלים ודגל עבריים בתוך הצבא הבריטי. הם הקימו פלוגות של מתנדבים יהודים במלחמת העולם הראשונה, שהתגייסו לעזרת הצבא הבריטי במלחמתו לשחרור ארץ ישראל מהשלטון הטורקי. "גדוד נהרי הפרדות" (שבראשות יוסף טרומפלדור) התנהל בתור יחידת תובלה של אספקה ותחמושת ונשלח למערכה בטורקיה. לקראת סוף המלחמה הוקמו עוד שלשה גדודים – "גדוד הקלעים המלכותי מספר 38" שהוקם בלונדון וחייליו השתתפו במערכה שהתנהלה בא"י, "גדוד מספר 39" שהוקם בארה"ב והשתתפו בו יהודים אמריקנים וגולים מישראל [כמו דוד בן גוריון, יצחק בן צבי] ובמצרים הוקם "גדוד מספר 40" בו השתתפו מתנדבים מא"י (שני הגדודים האחרונים לא הספיקו להשתתף במלחמה).

הגדודים שז'בוטינסקי הקים הם בגדר פריצת דרך מסוימת בתוך העולם הציוני. הוא הכניס לתודעה הישראלית את האפשרות להלחמות צבאית, עזרה לשלטונות ואיחוד כוחות כנגד המטרה המשותפת – כבישת ארץ ישראל. יהודים ראו שיש בכוחם לתרום להקמת המדינה, ורבים הצטרפו לאותם גדודים ונרתמו למאבק.


התנועה הרוויזיוניסטית

זאב ז'בוטינסקי היה הוגה הדעות המרכזי שעמד בראש זרם הציונות הרוויזיוניסטית וייסד את התנועה התומכת באידיאלים אלו – התנועה הרוויזיוניסטית. מהי בעצם? "רביזיה" זוהי בדיקה מחדש, והיא משקפת את דעתו של ז'בוטינסקי שיש צורך לבדוק מחדש את דרכי פעולתה של ההסתדרות הציונית העולמית בשנות ה – 20 של המאה ה-20. הזרם התחיל בשנת 1923, לאחר פרישתו של ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית – שהייתה בשל העובדה שהצעותיו לנקוט בקו תקיף וברור נגד המדיניות האנטי ציונית לא התקבלה. ז'בוטינסקי התנגד לדרך ה'פייסנית' של חיים וייצמן (יו"ר ההסתדרות באותה תקופה). צעירים רבים במדינות מרכז ומזרח אירפה תמכו במחאתו ועם הזמן גרמו לגיבוש גופים שונים שהוו את התנועה הרוויזיוניסטית.
הציונות הרוויזיוניסטית דגלה במאבק מדיני המקביל למאבק צבאי כפתרון לבעיית יהודי הגלות. המאבק צריך להיות תקיף ולהבהיר ולהצהיר בגלוי שהמטרה הסופית היא יצירת רוב יהודי בא"י והקמת מדינה עברית. התנועה דגלה במאבק יזום נגד הממשל (בתחילה התורכים ולאחר מכן הבריטים [וחוץ מבזמן מלחמת העולם השנייה]), נגד האנשים, המוסדות, משטרה והתשתיות ששימשו אותו. בנגד ערביי ארץ ישראל יצא האצ"ל במדיניות של אי הבלגה - ועבדו כמחתרת במטרה להרוס כל פעילות שלהם ולהרחיק אותם מהארץ. עד תחילת מלחמת העולם השנייה עסקה התנועה הרוויזיוניסטית גם במפעל הגדול של ההעפלה הבלתי ליגאלית שנקראת "עליית אף על פי".


כתב הגנה - מדוע דמותו של זאב ז'בוטינסקי כל כך חשובה?

זאב ז'בוטינסקי הוא אחד מהדמויות המרכזיות בהתפתחות הציונות.
הוא היה מנהיג ציוני מצוין, ידע לנאום בצורה מפליאה ולסחוף אחריו אנשים רבים. דעותיו ביחס לפעילות המעשית במטרה להקמת המדינה היו מאוד פעלתניות, חדשות ושונות. למרות שהיה בתחילה שותף בהסתדרות הציונית – ברגע שפעילותיה סתרו את השקפת עולמו ולא תאמו לדרכו, הוא עזב את ההסתדרות והתחיל פלג חדש בתוך הציונות – התנועה הרוויזיוניסטית. כפי שהסברנו רבות על התנועה, אפשר להבין ולראות כמה צעד זה היה חשוב ומשמעותי עבור פיתוח מדינה בא"י. אילולי דרכו ואילולי היישום שלה בשטח – ע"י המחתרות שקמו ופעלו [וכשהיה צורך השתמשו אף בכוח] – אולי הקמת המדינה הייתה מתעכבת בעוד כמה עשרות שנים טובות...
אין לנו שום כוונה להגיד שז'בוטינסקי היה יחיד במינו ובעשר אצבעותיו גרם להקמת המדינה. לתהליך הארוך והגדול הזה היו עוד שותפים רבים. אך מה שאנו מנסות לומר הוא שזאב ז'בוטינסקי הביא פן קצת אחר, קצת שונה לתוך הציונות.ידוע לכולנו כמה גדול היה ז'בוטינסקי – מנהיג, סופר, עיתונאי, משורר והרשימה עוד ארוכה...

ולסיכום – בתור אדם שהקים תנועה בתוך עולם הציונות – התנועה הרוויזיוניסטית, הקים גדודים עבריים בכדי לקדם את כבישת א"י, הקים את תנועת בית"ר והיה המפקד העליון של האצ"ל – אנו חייבים תודה עבור זאב ז'בוטינסקי. הוא אחד מאותם אנשים שבזכותם אנו חיים במדינת ישראל כיום.


ביקורת על פעולותיו

זאב ז'בוטינסקי פעל רבות למען הציונות ולמען ארץ ישראל ועם ישראל.
קשה מאוד למצוא ביקורת משמעותית על איש מדהים כזה. אך אפשר להגיד שהדרך בה בחר יכלה להיות יותר טובה.
לדוגמא – אם משהו לא מצא חן בעיניו לא הרגיש מחויבות להמשיך להשתייך לאותו גוף (במקרה שלנו להסתדרות הציונית) ועזב אותה. הוא הנגד לכמה מן הדעות הרווחות בדרך הציונית, אך אי אפשר להחשיב זאת כביקורת – הוא פעל בדרך בה האמין ובחר, מתוך אידיאלים אמיתיים.
את רב שנות חייו חי מחוץ לא"י ופעל למענה בדרך חיצונית. הוא עלה לארץ בשלב מאוחר בחייו,וגם כאשר עלה אליה היה בקשר תמידי בחו"ל. גם את הפעולה הזו שלו אפשר לנמק ולהסביר בכך שבכדי לפעול למען הארץ, כנראה שהיה צורך בעזרה מבחוץ, בקשרים, אנשים ודרכים מסוימות שאפשריות להתקיים רק באירפה, מקום מרכזי ומפותח באותה תקופה.

וכמסקנה – ביקורות 'רציניות' על זאב ז'בוטינסקי אפשר אולי לשמוע בעיקר ממתנגדיו, שכמובן שדעתם לא אובייקטיבית במיוחד...


תמונות


Image1.gif


ביבליוגרפיה מוערת


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%96%27%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#.D7.94.D7.A4.D7.AA.D7.97_.D7.9C.D7.91.D7.92.D7.A8.D7.95.D7.AA.D7.95
מתוך אתר וויקיפדיה. קורות חייו ומפעלו הציוני של זאב ז'בוטינסקי מוגדשים בפירוט רב ובהסברים מפורטים
http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/zabotinski.htm.
מתוך אתר הכנסת. קורות חיים יותר מצומצמות והווי חיים כללי של זאב ז'בוטינסקי.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=581
מתוך אתר האינציקלופדיה החינוכית של מט"ח. סיפור דמותו של ז'בוטינסקי ופעילותו הציונית