הרב יצחק יעקב ריינס



מגישות: רננה גולדנהירש, גבי ג'ייקובס, רעות רוזן.

external image LidPic106.jpg

תעודת זהות


קורות חייו

· בשנת 1839, נולד בקרלין שליד פינסק ברוסיה,
·עלה לארץ בצעירותו בעליית תלמידי הגאון מווילנה
· בשנת 1857 התחתן עם בת ר' יוסף רויזין הרב מסלאנים ונולד לו בן
· בשנות העשרים לחייו השלים כמה ספרים חשובים.
· בשנת 1867 נתקבל ר' יצחק יעקב ריינס לרב בעיר שוקיאן,
ושנתים אח"כ לרב בעיר סווינציאן פלך וילנה.
· נפטר בשנת 1915.

פעילותו הציונית והדתית

· מפעל מרכזי בו עסק הרב ריינס היה שהצטרף לתנועה הציונית כאשר מצא חיוב בה ובמנהיגה.
· בשנת 1901 יסד את "המזרחי" כזרם בציונות כדי להרחיב את פעולתה בין החרדים ולהגן על הרעיון הציוני.
· מפעל נוסף של הרב ריינס היה הקמת ישיבה שמטרתה היה "לטפח את כבודם העצמי של חניכיה שיישאו בגאון את נס התורה והלאום כאחד". בישיבתו של הרב ריינס למדו התלמידים גם לימודים כלליים-הייתה זו תופעה נועזת באותם ימים .





רקע היסטורי ויהודי -


במעבר מן המאה ה18 אל המאה ה19 - חלו תמורות מפליגות בחברה היהודית והלא יהודית בארצות מערב אירופה. בחברה היהודית החלה עקירה גדולה מן חיי המסורת, עקירה שהחלה בקרב מיעוט, אלא שנתלוו לה ניסיונות לכפות דעות חדשות על החברה היהודית כולה. הקרע בעם התרחב וגדל. במחצית המאה ה19 חל "פירוד חסר תיקון" בין קהילות יהודיות - תחילה בגרמניה, אחר כך בהונגריה- וכל יהדות מערב אירופה נידלדלה והלכה בשל התבוללותן של הציבור היהודי. המצוקה הרוחנית הזו התחילה לאיים גם על אנשי בית ישראל שבמזרח אירופה, וכבר בסוף המאה ה18 המשבר הרוחני של עם ישראל התבטא בהפסקת קיומן של הישיבות ובירידה בפעילותן של ישיבות בכלל. המשבר הערכי התבטא בירידת יוקרתו של תלמוד תורה ובהתרוקנות בתי המדרש.




חידושיו של הרב ריינס


ישיבת תורה ודעת

ישיבת "תורה ודעת" בלידא הוקמה בר"ח אייר תרנ"ה, ופעלה עד שנת תר"פ. מוסד תורני-חינוכי שעיקרו לימוד תורה, בשילוב לימודי חול, על הבסיס הרעיוני שיסד הרב ריינס.

הרב י' ריינס, העמיד ב"הרצאת דברים על אודות הישיבה החדשה":
"ישיבה חדשה צריכה להיווסד! ישיבה אשר תתווה לפני הצעירים את דרכם בחיים, שתציב לה מטרה ידועה וברורה, שתכשירם להיות אנשים מן היישוב, שתסדר את לימודיהם באופן נאות, שתובילם מן הקל אל הכבד, שתשמור את עתם, שקידתם וכשרונותיהם, שתגן על כבודם ועל הכרתם העצמית, שתכלכלם בכבוד ובריווח, ושתעשם לאנשים שלמים, היודעים לאן הם הולכים, את המעשה אשר המה עושים, ואת הערך שישנו לעבודתם..."

עקרונות "הישיבה":

· הישיבה צריכה לתת לתלמידיה סכום ידוע של גפ"ת [גמרא, פירוש רש"י, תוספות] "ראשונים" ו"אחרונים" ופוסקים, במידה הדרושה לרב בישראל, דרך הלימוד תהיה על-פי השכל הישר וההיגיון.
· הישיבה צריכה לתת לתלמידיה את הידיעה ההגונה בתנ"ך, השפה העברית ודקדוקה ושימושה למעשה, דברי ימי-ישראל בהארה נכונה מנקודת היהדות המסורתית, ספרות ישראל וידיעת ביבליוגרפיות נחוצות.
· הישיבה צריכה לתת לתלמידיה ידיעת חול בשיעור של בית-ספר עירוני, כמו ידיעת השפה הרוסית לדיבור ולכתובה באופן שלם ונכון, ההיסטוריה הכללית והרוסית, גיאוגרפיה של כל חמשת חלקי התבל בכלל ובפרט, אריתמטיקה, גיאומטריה, אלגברה, וגם ידיעת הטבע במידה מסוימת.
· הישיבה תתחלק לשש מחלקות וזמן הלימודים יארך שש שנים. ממחלקה למחלקה עוברים רק על-פי בחינה.
· משגיחים על כל תלמיד ותלמיד בפרט, הן בענייני הלימוד והן בענייני ההנהגה, ומחנכים אותם להיות נאמנים לאלוקים, דבקים בעמם, שומרי מצוות ונוצרי התורה, בעלי נימוס ודרך-ארץ.


תנועת המזרחי-

הרב ריינס היה ממייסדי הציונות והיה ממיסדי תנועת המזרחי. הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שהוקמה בשנת 1902. לאחר החלטת הקונגרס הציוני שעל הציונים לעסוק בחינוך ציוני חילוני דבר שפגע מאוד בחינוך לדת. יותר מכל זה פגע בחרדים של אירופה. קבוצה של ציונים מדיינים פנו לרב ריינס וביקשו מימנו להקים סיעה דתית שתתמוך בקו הפעילות המדיני. לכן החליט הרב ריינס יחד עם הרב שמואל מוהליבר להקים את תנועת המזרחי. הקבוצה החליטה להמשיך ולפעול על-פי עקרונותיה במסגרת התנועה הציונית. בתקופה מאוחרת יותר הפכה 'המזרחי' לחלק ממפלגת המפד"ל.
הרצל הגה את תנועת המזרחי אך לפי דרישת הרב ריינס לא פירסם את זה כי פחד שהציבור הדתי חרדי יתנגד לכך שהרצל הוא אחד המייסדים. לאחר זמן מה הדבר הורשה לפרסום. הרצל הגה את פעולת המזרחי מפני שהרגיש צורך בהקמת גוף "מדיני דתי" בתנועה הציונית נגדי לחובבי ציון הרוסיים שגילו התנגדות לעמדת הציונות המדינית של הרצל.

רעיונות התנועה-

ישנו קשר חזק בין ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל: שלושה מרכיבים אלה משלימים זה את זה - השאיפה היא לא רק להחזיר לעם את חירותו המדינית בארצו ואת לשונו אלא גם את תורתו.
התנועה הציונית קמה משום שהגלות אינה יכולה לשמש מקום מושב ליהודים אך תפקיד התנועה אינו רק בשמירה על קיומו הפיסי של העם אלא הציונות היא תנועת תשובה והיטהרות ליהדות המסורתית ומהווה תרופה גם למצוקה הרוחנית של העם.
רעיונותיה ותוכניותיה של התנועה הציונית מבוצעים ומונהגים אמנם בידי חילוניים, אך יש להם ערך דתי חשוב. יישוב ארץ ישראל והניסיון להקמת מדינה יהודית הם מצוות דתיות חשובות. הצלחת הציונות תוביל לפריחה של הדת היהודית כיוון שהיישוב בארץ ישראל יהווה מחסום בפני התבוללות.
הרב ריינס שלל את העמדה החרדית המסוגרת בפני הלאומיות החילונית כמו גם את המתבוללים המתנכרים לעם. הוא ראה בציונות משהו שיכול לתקן את המצב ולכן סבר כי תפקידה של הציונות הדתית לפשר בין היהדות החרדית לבין היהדות החילונית.



דילמות בחייו-


· הרב ריינס היה ממייסדי הציונות החרדית. הציבור החרדי התנגד להשקפתו הציונית. הציבור החרדי ראה צורך קטן יותר בארץ ישראל וחשבו שחשוב יותר תורת ישראל ועם ישראל. הם גם מאוד התנגדו לשילוב של דתיים וחילוניים. הרב ריינס טען שצריך לשלב בין עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל, הוא טען שכל הדברים האלה חשובים לביאת המשיח. הרב ריינס לא וויתר על עמדתו. מסופר על שיחה ארוכה שהתרחשה בין הרב ריינס ל"חפץ חיים" שבה הזהיר אותו החפץ חיים שתמיכתו בציונות תוביל להתרחקות מימנו, ומנה באוזניו טיעונים דתיים כנגד הציונות. הרב ריינס השיב לו, כי "חוב קדוש על כל אחד ואחד להצטרף לתנועה" ואמר שלדעתו תומכים בדעתו רבנים רבים, אלא שחוששים הם מהמתנגדים ואינם מביעים את דעתם.

· בחלק מן המקורות המספרים על הרב ריינס רואים שהוא חשב כי האיחוד של עם ישראל יותר חשוב והכרחי מאשר הציונות ומיקומינו הגיאוגרפי בארץ ישראל. "צורכי העם חביבים עלי יותר מן הארץ" לעומת זאת במקורות אחרים המספרים על הרב ריינס רואים שלדעתו הרבה יותר חשוב שיהיה לנו ציונות ומיקומינו הגיאוגרפי יהיה בארץ ישראל ובמשך הזמן כל עם ישראל יתקבצו כאן. אנו רואים שהרב ריינס כל הזמן התלבט אם עם ישראל המאוחד יותר חשוב או הציונות שלנו בארץ ישראל. "פעילות למען הארץ ויישובה ופעילות למען העם וחינוכו - כרוכים זו בזו"

· הרב ריינס מאוד התלבט אם להצטרף לקונגרס הציוני. הקונגרס הציוני הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות,זה היה המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית. הרב ריינס היה אדם זהיר ולכן הוא לא מיהר להצטרף. הוא הצטרף לתנועה הציונית רק כשמצא חיוב בה ובמנהיגה.



ביקורת כלפי הרב ריינס-


לרב ריינס הייתה טענה " אמנם שארץ ישראל היא המקום היחיד להגשמת שאיפות העם אך:צורכי העם חביבים עלי יותר מן הארץ ובהצעת אוגנדה אני רואה אפשרות להצלת העם כתנאי הכרחי קודם לשיבת ציון".
הרב ריינס הסכים להתפשר שעם ישראל לא יהיו בארץ ישראל אך יהיו מאוחדים, אבל כמו שנאמר בספר הכוזרי שרק כשעם ישראל יהיו בארץ ישראל ויקימו מצוות אז יהיה לנו את הפוטנציאל לנבואה ואת הקדושה המיוחדת שלנו, אז אם נתפשר על אחד מן הדברים האלה הקדושה שלנו והנבואה שלנו לא יתקיימו כראוי.



כתב הגנה לרב ריינס-


· הרב ריינס האמין ופעל רבות בציונות דתית לעומת כל שאר הציבור החרדי שהתנגדו לדרכו והתנגדו מאוד לישוב הארץ בידי חילונים. מאז עברו כ-100 שנה ואנו רואים שבאמת אותה הציונות דתית הלכה והתפתחה והיא דרך חיינו היום. אנו רואים שדרכו של הרב ריינס אכן צודקת והשפיעה המון על הדור שלנו.

· הרב ריינס הקים ישיבה שבה משולבים לימודי חול ולימודי קודש. זה לא היה נפוץ אז, בחורי הישיבות למדו רק תורה. כיום רוב הישיבות התיכוניות לומדות גם לימודי קודש וגם לימודי חול במטרה לשלב את כל תחומי החיים עם התורה ובכל זאת לחנך לעשייה ולבניית קהילה.[שבה צריך מורים רופאים עורכי דין וכמובן גם רבנים וכו'] הדרך של הרב ריינס מחנכת לתורה ועבודה. דרכו השפיעה על דורינו רבות.











ביבליוגרפיה מוערת


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99
מתוך אתר ויקופדיה ערך תנועת "המזרחי" ע"פ יהודה לייב מימון. כתוב ממש בהרחבה על תנועת המזרחי - הקמת המזרחי (1902), רעיונות התנועה שמירית הקשר בין עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל. פעיליות מעשיות של התנועה למה הוקמה .


http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1491
מתוך אתר דעת האנציקלופדיה יהודית ערך ריינס יצחק יעקב ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל. מאמר על קורות חייו ברוסיה, הקמת ישיבת "תורה ודעת" בלידא ויסוד "מזרחי" והספרים שכתב.


http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8513
מתוך אתר הספרייה של מתח ערך הרב רנייס, על פי ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. מאמר קצר על שתי המפעלים הכי חשובים שעשה הקמת הישיבה, ותנועת המזרחי.


איש המאורות; ישיבת תורה-ודעת, עמ' 238-308; ספר המזרחי, עמ' קנ"ד
כתוב ברחבה על הישיבה המודרנית בלידא את עקונותיו והיסטוריה של הישיבה.