אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק מכונה גם הראי"ה קוק וכמו כן מכונה רואה האורות (גם רמז לשם משפחתו: ביידיש קוק פירושו "להביט" או "להסתכל").
נולד: בעיירה גריבה שבלטביה ב-7 בספטמבר 1865

עלה לארץ: בשנת 1904 כ"ח אייר תרס"ד והתמנה לרבה של יפו והמושבות.. נפטר: בבית ההבראה בקרית משה שבישראל בתאריך ה- 1 בספטמבר 1935; ט"ז באלול ה'תרכ"ה – ג' באלול ה'תרצ"ה).
מקצועו: רב, פוסק, מקובל והוגה דעות. עלה לארץ ישראל בזמן העלייה השנייה (שנת 1904) ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. נתמנה לרבן של יפו והמושבות ואחר כך לרב העיר ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל בה כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בתחומי הלכה, אגדה, פילוסופיה, פרשנות, מוסר, קבלה ועוד, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית.

רבנים בחייו- בלוצין: הרב אליעזר דון יחיא (רב העיר) והרב יעקב רבינוביץ; הרב אדר"ת; הרב ראובן הלוי לווין מדווינסק; בסמרגון: הרב נח חיים אברהם שפירא (רב העיר) וחתניו, הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג; הרב גרשון תנחום ממינסק; הרב הנצי"ב מוולוז'ין; הרב שלמה אליישיב

תלמידיו- בנו, הרב צבי יהודה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יצחק אריאלי, הרב אריה לוין ("הצדיק הירושלמי"), הרב משה צבי נריה, הרב אליהו יצחק פריסמן, הרב יצחק זונדל ריף, הרב שלום נתן רענן (חתן של הרב קוק), הרב שאול ישראלי ועוד הרבה!!

ספריו: הרב קוק כתב ספרים רבים, חלקם פרסם בעצמו; אולם רובם התפרסמו לאחר מותו. בנוסף חלק גדול מהספרים שיצאו על שמו מהווים למעשה עריכות שונות של כתביו השונים. כתביו הנפוצים והנלמדים ביותר, הם:
שבת הארץ,
מאמרי הראי"ה,
אגרות הראי"ה,
עין אי"ה,
אורות,
אורות הקודש
אורות התשובה ועוד.



התקופה ההיסטורית בזמנו:

הרב קוק עלה לארץ בשנת 1904 עם אנשי העליה השניה.
אנשי העליה השניה היו אנשים שבאו בעיקר ממזרח אירופה ומתימן. האוכלסיה היתה מורכבת בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות הם עלו לארץ בתקווה לשפר את מעמדם הכלכלי. רובם לא היו אנשי אידיאולוגיה חזקים אבל אף על פי הם השפיעו רבות על הישוב היהודי בא"י. מתוך המיעוט הזה יצאה ההנהגה המרכזית של היישוב היהודי בפרט ושל א"י בכלל. ביניהם היה גם הרב קוק.

תאריכים חשובים בחייו:
שנת 1904 עלה הרב קוק ארצה
בשנת 1914 יצא לכנס העולמי של אגודת ישראל בשוויץ בשל רצונו לקרבם לציונות
שנת 1921 נוסדה הרבנות הראשית והוא נבחר לרב הראשי האשכנזי הראשון
ב- 1924 ייסד ישיבה בירושלים ששמה הוא "הישיבה המרכזית העולמית" או בקיצור "מרכז הרב", שחידושיה העיקרים היו השפה העברית שהייתה מדוברת בה









הדילמות החשובות בחייו.



1. יחסיו אל החלוצים:
למרות שהיה לו קשה עם מעשיהם של החלוצים וכאב לו עליהם על שאינם רואים את האור האמיתי "כבש" הרב את מעמדו הדתי והחליט להעביר זמן מה במחיצתן, לא כדי להטיף להם מוסר אלא כדי להראות להם דרך חיים אחרת ולגרום להם להרהורי תשובה.
למרות אורח חייהם הכופר הרב העריך את מעשיהם, את מסירותם לארץ הקודש
ואף היה עורך מסעות לקיבוציהם (לעתים אף לשבתות) כדי להכיר אותם ואת אורח חייהם וכדי להראות להם את הצד שלו ושל הדת בכלל.

2.יחסו אל הקנאים ו'נטורי הכרתא', איך להגיב אליהם:
רבים התנגדו לשיטותיו של הרב קוק, על יחסו עם פורקי עם המצוות ועם התורה.הם אף פרסמו ברוב חוצות שלטים על אזהרה מפני הרב ודעותיו החדשניות אך הוא שתק ולמרות שידע כי זאת הוצאת שם רע.
כששאלוהו תלמידיו מדוע הוא מבליג ואינו יוצא נגדם, אמר "פרנסתם של פועלי הדפוס אינה מצויה ואם יהודים מתפרנסים בגיני- שוב איני מקפיד".
לעיתים היה נתקף הרב בעצבות בחושבו שאולי צודקים המתנגדים לו, ועם זאת הרגיש חיבה עזה כלפיהם בלי כל טינה מסוג כלשהי. רגש זה נבע מתוך מידתו 'לדון כל אדם לכף זכות'.


3. פולמוס השמיטה:
בשנת 1888 התעוררה מחולקת הלכתית אידאלוגית בין רבני ארץ ישראל לקבי קיום מצוות השמיטה .
המשובות החדשות והצעירות שהיו בנויות על חקלאות צעירה ולא מבוססת עמדו בפני בעיה קשה. ערב שנתצ השמיטה הם היו צריכים להחליט מה לעשות. היה ברור לכל שאם הם ישמטו את קרקעותיהם למשך שנה שלמה כל יבולם יאבד. מצד שני הם רצו לשמור על ההלכה כהילכתה.
היה פתרון של היתר מכירה אך לא כל המושבות קבלו אותו עליהם בטענה שזאת התחמקות משנת שמיטה. לדוג': מזכרת בתיה שמרו את השמיטה מבלי להסתמך על ההיתר אך נקלעו בעקבות זאת לסכסוכים עם הברון רוטשילד.
הרב קוק, דאז רבה של יפו עמד בתור פוסק בהתלבטות זו. כאשר מצד אחד רצה שהחקלאים היהודיים יוכלו לשמור על מעמדם כספקי תבואה ושכלכלתם לא תפגע. מכיוון שהוא ראה בחולציות חלק חשוב מבניין ארץ ישראל הוא לא רצה לזרוק את כל זה לפח.
אך מצד שני אם היו מוכרים את האדמות לגויים היינו עוברים על איסור "לא תחנם". בנוסף זה היה ביטול הלכה למעשה של מצוות השמיטה והיה פחד שבעתיד, חקלאיים יותר מבוססים מבחינה כלכלית ישתמשו בהיתר זה (מה שאכן קרה).
לבסוף הוחלט לקיים היתר מכירה שיהיה תקף רק לאותה שנה, אבל היתר המכירה נמשך מאז ועד היום, כאשר כל שנת שמיטה הוא מחודש..

כתב הגנה:


הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה דמות חדשנית ומורדת. בניגוד לשאר הרבנים בזמנו הוא התייחס לעולם החילוני ביתר פתיחות (למרות שלא ויתר על עמדתו הדתית) ואף עודד אותם להמשיך ליישב את הארץ.

ישנם הרבה אנשים החולקים עליו ואומרים שדעותיו וותרניות מדי ושפסקי ההלכה שלו יותר מדי מקלים( במידה מסוימת).

אנו חושבות שהוא תרם רבות לישוב הארץ ובניגוד להרבה רבנים היה מוכן 'ללכלך' את שמו הטוב ואף לסבול עלבונות למען דברים שהוא מאמין בהם. הוא דמות למופת וצריך לקחת אותו כדוגמה






external image kook.jpgתמונה מפורסמת של הרב קוק


ביבליוגרפיה:




http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7
הרב קוק- ויקיפדיה - חומר לתעודת זהות.

http://moreshet.co.il/beit-harav/
קוק- חומר היסטורי כללי ותמונות.

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/kuk-2.htm
הקמת ישיבת יפו

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1684
מחלוקות חשובות בחייו!

http://moreshet.co.il/beit-harav/
בית הרב קוק- תאריכים חשובים בחייו

"מלאכים כבני אדם"
עזר לנו ללמוד על המחלוקות בחייו של הרב קוק.