דוד בן גוריון



תעודת זהות של הדמות


שם: דוד גרין ושינה את שמו לדוד בן גוריון
שנת ומקום לידה:בעירה פלונסק בשנת 1886bg.gif
שם אביו: אביגדור גרין
שם אימו: לא ידוע לנו. היא נפטרה כשהיה בגיל אחד עשרה.
תאריכים משמעותיים בחייו:
כשהיה בן עשרים, בשנת 1906 עלה לארץ ישראל.
בשנת 1915 גורש מארץ ישראל לניו-יורק עם חברו.שם, פגש את פולה מונבז והתחתן איתה.
ייצג את הישוב היהודי לפני אנגליה והציג בפניה את דרישת היהודים למדינה יהודית.
בשנת 1948, לאחר הקמת המדינה נבחר להיות ראש הממשלה (הראשון) מדינתנו!!! הוא כיהן כראש הממשלה שלוש עשרה שנים משנת 1948 עד שנת1961 וכונה "אדריכל המדינה" כי עיצב את אופייה של המדינה.

שנת פטירתו: שנת 1973.



קורות חייו ופעילותו

דוד בן-גוריון נולד בעיירה פלונסק שבפולין בי"ז בתשרי תרמ"ז בשם דוד גרין.הוא למד ב"חדר" שהקים אביו, אביגדור גרין, שהיה מראשוני החברים בתנועת "חובבי ציון". כשהיה צעיר, הקים יחד עם חבריו את "עזרא", שבה הכשירו לקראת עלייה לארץ ומטרתה הייתה להחיות את השפה העברית.ב-1906, כאשר היה בן 20, עלה ארצה. בשנים הראשונות להיותו בארץ היה חקלאי, עבד במושבות ושמר עליהם. הוא הצטרף למפלגה הציונית-סוציאליסטית "פועלי ציון", וב-1907 הוסיף למטרותיה: "המפלגה שואפת לעצמאות מדינית לעם היהודי בארץ הזאת". ב-1909 היה ממקימי ארגון "השומר", ומאוחר יותר נבחר בוועידת "פועלי ציון" שהתקיימה ב-1910 להיות בין מקימי העיתון "האחדות" והיה אחד מעורכיו. במאמרו הראשון חתם בשמו החדש "בן גוריון". הוא החליף את שמו לשם זה על שם יוסף בן גוריון שהיה מראשי היישוב היהודי בירושלים בימי המרד הגדול ברומאים. בשנת 1911 נסע לסלוניקי, שם למד תורכית על מנת להתקבל ללימודי משפטים, ובשנת 1912 נסע לקושטא ללמוד משפטים. במלחמת העולם הראשונה האשימו התורכים אותו ואת חברו יצחק בן צבי בחברות במפלגה ציונית שפועלת להקמת ארץ יהודית, הפועלת נגדם!, וגירשו אותם מהארץ. הם הגיעו ב-1915 לארצות הברית והמשיכו משם בפעילות ציונית ושם הקימו את תנועת "החלוץ". בניו יורק פגש בן גוריון בפולה מונבז ולאחר זמן מה הם התחתנו. אחרי הצהרת בלפור, שיכנע בן-גוריון להתנדב לצבא האנגלי, כדי לעזור לו לכבוש את הארץ. יחד עם בן-צבי וצעירים יהודיים אחרים הם התגייסו לגדוד עברי שהתארגן באמריקה וב- 1918 הגיע עמו לארץ. ב-1919 הקים בן גוריון, יחד עם ברל כצנלסון, את מפלגת אחדות העבודה, שהייתה איחוד בין מפלגת פועלי ציון ובין ה"בלתי מפלגתיים". בראשית שנות ה-20 הפך בן גוריון להיות מהמנהיגים הבולטים של היישוב. הוא ראה בהסתדרות מוסד פוליטי שינהיג את ההתיישבות היהודית ויניח יסודות למדינה שתקום. הוא פעל למען איחודן של מפלגות הפועלים. פעילות זו הצליחה,וב-1930 התאחדו מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר והקימו את מפלגת פועלי ארץ ישראל שבן גוריון נבחר להיות מנהיגה. היא הפכה להיות המפלגה הגדולה ביותר בתנועה הציונית יחד עם התנועות הציוניות בחוץ לארץ. בשנת 1935 נבחר בן גוריון מטעם מפלגת פועלי ארץ ישראל ליושב ראש הסוכנות היהודית, שהיא הייתה המרכז שבו ניהלו את רוב ענייני היישוב היהודי בארץ. כשפרצו מאורעות 1936 - 1939 היה בן גוריון מיוזמי מדיניות ההבלגה, שהעיקרון שלה הוא התאפקות בנוגע לפעולות הערבים,לא להחזיר מלחמה אלא, להבליג (-מכאן "מדיניות ההבלגה") המטרה בהבלגה הייתה הימנעות מפגיעה בערבים חפים מפשע. בשנת 1937 כשהציע וועדת פיל הבריטית לחלק את ארץ ישראל בין היהודים לערבים, דוד בן גוריון תמך בהצעה זו. הצעה זו לבסוף נפלה. השלטונות הבריטיים הכריזו בשנת 1939 על מדיניות "הספר הלבן". מדיניות זו הגבילה מאוד עליית יהודים לארץ ישראל וקניית אדמות ע"י יהודים, היא נועדה להקפיא את מצב היהודים בארץ ישראל כמיעוט ושלא יתפתח ויגדל האוכלוסיה בארץ. בן גוריון הכריז על מאבק בבריטים שכלל העפלה (עליה בסתר, בלי רשות הבריטים) והקמת התיישבויות חדשות, גם במקומות האסורים על פי החוק הבריטי. לאחר שפרצה מלחמת העולם השניה, תמך בן גוריון בהתגיסות יהודים לצבא הבריטית כדי להלחם בנאצים. הוא בכל זאת תמך בספר הלבן אבל היה לו חשוב להלחם בנאצים בכל דרך אפשרית. סיסמתו היתה: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". בזמן המלחמה וגם לאחריה המשיכו הבריטים להתנגד להתיישבות היהודית ולעלייה לארץ ישראל, הם התעלמו ממצוקותיהם ומהשואה שהתרחשה באירופה. בסיום מלחמת העולם השניה גבר פעילותם של אנשי הישוב נגד הבריטים ורצונם להקמת מדינה יהודית. לאחר פעולות אלו של אנשי הישוב בן גוריון קיבל לידיו את תיק הביטחון של הסוכנות היהודית והוא התחיל במאמצים רבים לרכוש נשק לאנשי הישובים ובהכנות לאירגן הגנה לישובים - צבא. הוא רצה לארגן צבא בכדי שיוכלו לעמוד נגד ערביי ארץ-ישראל ובעיקר נגד מתקפות של מדינות ערב. בן גוריון הוביל מאבק למען קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם של חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית. הוא העביר במוסדות היישובאת ההסכמה על הקמת מדינת ישראל למרות התנגדותם הרבה. לאא רק שלהם אלה גם של רבים בקרב הימין, השמאל, הדתיים וגם מתוך מפלגת פועלי ארץ ישראל.
בספטמבר 1947 בן גוריון עמד בראש החותמים על מכתב הסטטוס שנשלח לראשי אגודת ישראל. במכתב זה בן גוריון הבטיח להפוך את יום השבת ליום המנוחה הרשמי של המדינה כשתקום, להימנע מנישואים אזרחיים וחינוך דתי. המכתב נשלח מתוך רצון לגייס את תמיכת כלל הציבור היהודי בארץ ברעיון הקמת המדינה, הוא עיצב למעשה את האופי של מדינת ישראל בנושאי דת ומדינה למשך עשרות שנים. לכן גם כונה אחר כך "אדריכל המדינה".



תיפקודו כראש הממשלה


ב-14 במאי 1948 - ה' באייר תש"ח קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שנערך בתל אביב והיה ראשון החותמים עליה (!!!)
בן גוריון התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה זה עתה ואחרי הבחירות לכנסת הראשונה הוא נבחר והמשיך לכהן בתפקידים אלה.הוא כיהן בתפקידים אלו 13 שנים בסך הכול שזה יותר מכל ראש ממשלה אחר וזה בנוסף ל-13 שנים לפני הקמת המדינה, כאשר הוא עמד בראש הסוכנות היהודית, שהייתה הממשלה של "המדינה שבדרך".
מיד עם הכרזת המדינה נערכה פלישת צבאות ערב לארץ ישראל. מספר ימים לפני הקמת המדינה, ב-30 באפריל, נתן בן גוריון את הפקודה להקמת צה"ל. כראש הממשלה ושר הבטחון הוא ניהל את מלחמת העצמאות. עד שהגיעו לניצחון והסכמי שביתת הנשק.

בתקופת כהונתו מ - 14 במאי 1948 עד 26 בינואר 1954, הוכפל מספר תושבי המדינה.למרות דעתם של חבריו בהנהגה שסברו שיש להגביל את זרם העלייה, בן גוריון היה נחוש ועקשן בדעתו ששערי הארץ צריכים להיות פתוחים לעלייה חופשית למרות שיש מצב קשה במדינה. העולים הגיעו לרב בחוסר כל. כדי לקלוט את כולם, הוקמו מעברות כפתרון שיכון זמני והוכרזה מדיניות כלכלית של צנע שבה חולקו מוצרי המזון הבסיסיים לפי קיצבה קבועה. כדי לממן את קליטת העלייה, פעל בן-גוריון לאישור הסכם השילומים עם גרמניה, שיחייב אותה לפצות את המדינה על הוצאות הקליטה,על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה. ההסכם שרצה עורר התנגדות ציבורית גדולה. למרות זאת, ההסכם אושר בכנסת ונחתם במרץ 1952.

בן גוריון ביסס את הממשלה של המדינה החדשה לפי עקרון הממלכתיות. בשביל לעשות זאת הוא ביצע שתי החלטות משמעותיות: ההחלטה להפוך את צה"ל ל"צבא העם", שיהיה פתוח לכולם בלי יחידות נפרדות (בשביל זה הוא היה צריך לקבל עוד החלטות משמעותיות: ההחלטה על הפגזת ספינת הנשק של האצ"ל, "אלטלנה" בשביל שלא יהיה לגוף אחד בעם נשק משלו וההחלטה על פירוק הפלמ"ח.) וההחלטה על כך שכל אחד במדינה צריך לקבל חינוך שווה, לא לפי עדה וזרמים בעם. לכן איחד את מערכת החינוך תחת חוק חינוך ממלכתי.




הרקע ההיסטורי לפעילותו של דוד בן גוריון

היו גלי התעוררות לאומית ודתית ברחבי אירופה. בעקבות ההתעוררות הלאומית התרחש השואה, שבו יהודי אירופה היו כפופים תחת השלטון הגרמני שהלך והתחזק.בארץ מגיעים יותר ויותר עולים שברחו מאירופה, וכך ניצלו מצד הגרמנים.
לאחר השואה המון מהניצולים (רובם) מגיעים לארץ. הם מגיעים חסרי כל, יש אלמנות ויתומים מהשואה.
המצב בארץ לא קל, אין בטחון- הבריטים ששלטו קבעו תקנות רבות שאסרו על היהודים דברים רבים. הערבים לא נתנו מנוחה למתיישבים ולעולים החדשים, הם ניסו כמה שיותר להרוס ולהזיק.
בן גוריון פעל בעד הקמת מדינה יהודית בארץ. למרות הקשיים הרבים- ערבים, השלטון, פרנסה וכלכלה, אין אוכל, בתי מגורים וכו'.
הוא ניסה לפתח את הנגב השוממה ולהרחיב את ארץ ישראל הגדלה.




דילמות מרכזיות של בן גוריון


ב-14 במאי 1948 -ה' באייר תש"ח בן גוריון היה צריך לקבל את ההחלטה הכי גדולה של חייו, אם להכריז על הקמת מדינה יהודית או לא. מצד אחד זה חלום חייו ושאיפתו הגדולה ביותר ושל יהודים רבים. אבל מצד שני המדינה החדשה שתקום לא תהיה מוכנה להלחם בצבאות הערביים שיבואו וילחמו לאחר ההכרזה על המדינה כי הם אינם מוכנים להתפשר על חלוקת הארץ ויבואו וילחמו בה, בארץ ישראל הקטנה והחדשה.נוסף לזאת לא היה גם כסף לשלם להוצאות המדינה- כלי לחימה, אוכל וכו'. לא היה סדר וארגון, בטחון והגנה, היו תושבים מעטים מאוד. למרות כל הקשיים לבסוף הוא קיבל על עצמו את ה"משימה" הגדולה והנחשקת, ששנים רבות יהודים חלמו להגשים!, ארץ ישראל, הקטנה נוסדה. התפתחה וגדלה.


בספטמבר 1939 הייתה דילמה גדולה בארץ. השלטון הבריטי בישראל נתן יחס מזלזל ופוגע כלפי היהודים המתגוררים בארץ. הבריטים היו כמובן נגד הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. המנדט הבריטי ששלט כתב ספר ששמו "הספר הלבן", שבו הם קבעו חוקים ותקנות שיהודי ישראל מחויבים לקיים. אך, בזמן השואה, הבריטים יצאו להלחם נגד הגרמנים שהשמידו יהודים רבים כל כך באירופה. בארץ, יהודים רבים לא ידעו אם להתגייס לצבא הבריטי שנלחם בגרמנים. מצד אחד יחסיהם עם הבריטים לא היו טובים, הבריטים הרי כפו עליהם את חוקי הספר הלבן ומנעו מהם בכך להקים מדינה יהודית. אך, מצד שני הם רצו לעזור לאחיהם המושמדים והסובלים שבאירופה. בדילמה קשה זו דוד בן גוריון הצהיר דבר מאוד חשוב: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". בעקבות הצהרה זו יהודים מארץ ישראל נלחמו עם הבריטים נגד הגרמנים למרות התנגדותם ל"ספר הלבן".


ב- 1945 הוכפל מספר התושבים בארץ. חברים בהנהגה סברו שצריכים להגביל ולמתן את זרם העליה לארץ. בן גוריון עמד מול חברי הנהגה אלו ותמך בעליית יהודים לארץ. הוא רצה להרחיב את הארץ וליישב את הנגב השוממה למרות המצב הקשה בארץ- חוסר בטחון, אוכל, עבודה ועוד. עולים רבים הגיעו, הם הגיעו חסרי כל (לרוב). כפתרון שיכון זמני הוקמו המעברות, חולקו לעולים אלה מוצרי מזון בסיסיים על פי הקצבה הקבוע. כדי לממן את עליית העולים חתם בן גוריון על הסכם השילומים עם גרמניה- הם פיצו את המדינה על נזק הרב שנגרם בזמן השואה. בעקבות הסכם זה היו התנגדוית רבות נגד בן גוריון, היה אפילו הפגנה אלימה מול ביתו, שבראשה עמד מנהיג תנועת החרות, מנחם בגין.



חידושיו המרכזיים של בן גוריון


בן גוריון ביסס את המדינה החדשה על פי עקרון הממלכתיות. הוא שאף לאחד את העם סביב תרבות משותפת בשיטת "כור ההיתוך" (-אנשים מרקעים תרבותיים ודתיים שונים משתלבים יחד ומצמצמים את מאפייניהם התרבותיים המקוריים לכדי ליצור חברה אחידה ותרבותית.) שתי החלטות משמעותיות שקיבל עם תחילת כהונתו כראש ממשלה היו ברוח זו: ההחלטה להפוך את צה"ל ל"צבא העם" שיהיה פתוח לכולם בלי יחידות נפרדות. בעקבות החלטה זו התפרקה הפלמ"ח, שנלחמה למען הארץ לפני הקמתה.
וההחלטה על ביטול שיטת הזרמים בחינוך ואיחוד מערכת החינוך תחת חוק חינוך ממלכתי. כל ילד מחויב ללמוד בבית ספר מספר שנים מסוים, הספקת כמות חומר בשנה ועוד.

בספטמבר 1947 בן גוריון עמד בראש החותמים על מכתב הסטטוס שנשלח לראשי אגודת ישראל. במכתב זה, בן גוריון הבטיח להפוך את יום השבת ליום המנוחה הרשמי של המדינה כשתקום, להימנע מנישואים אזרחיים וחינוך דתי. המכתב נשלח מתוך רצון לגייס את תמיכת כלל הציבור היהודי בארץ ברעיון הקמת המדינה, הוא עיצב למעשה את האופי של מדינת ישראל בנושאי דת ומדינה למשך עשרות שנים!!!!!!!!!!!!!!!



ביקורת על פעילותו של בן גוריון


בן גוריון במאורעות 1936 - 1939 היה מיוזמי מדיניות ההבלגה, שהעיקרון שלה הוא התאפקות בנוגע לפעולות הערבים ולא להחזיר להם מלחמה אלה, להבליג (-מכאן "מדיניות ההבלגה"). המטרה בהבלגה הייתה הימנעות מפגיעה בערבים חפים מפשע. אנו איננו מסכימות כליל עם תמיכתו במדיניות ההבלגה. אנו איננו מסכימות עם העיקרון של מדיניות ההבלגה. אנו חושבות שאם ערבים פוגעים ורוצחים יהודיים חפים מפשע אנו, המדינה לא צריכה להבליג ולא להחזיר מלחמה. המטרה של מדינה יהודית היא בין השאר, להגן על תושביה, על היהודים שבה!! אם ערבים תוקפים אותנו אנו איננו צריכים להבליג!!אנו צריכים להחזיר להם מלחמה כדי שלא ירצו ויפגעו בתושבי המדינה, בנו שוב. הם לא ירצו לעשות זאת כי ידעו שאם הם פוגעים בנו הם יפגעו, חזק יותר אפילו ולכן לא ירצו לפגוע בנו.מה שעוד צורם במדיניות ההבלגה הוא העיקרון שלה. העיקרון שאומר: "לא לפגוע בערבים חפים מפשע" ממש טיפשי. הם פוגעים בנו, יהודים חפים מפשע ואנחנו לא נחזיר מלחמה כי אולי יפגעו בהם אנשים חפים מפשע?! יש כאן אבסורד. הם פוגעים בנו, באנשים חפים מפשע!.



כתב הגנה על דוד בן גוריון


לאחר שלמדנו והתרשמנו מדמותו הגענו למסקנה שהוא היה אחד מהאנשים שהכי השפיעו ועזרו להקמת מדינתנו. הוא היה האיש שבעצם בזכותו (בעיקר) קמה המדינה שלנו!! והוא גם ביסס אותה ודאג לה בשנותיה הראשונות.
הוא היה מיוזמי ועידה ציונית שפעלה בניו יורק ומטרתה הייתה להקים מדינה יהודית לעם היהודי בארץ ישראל.האנגלים דחו את הבקשה הזו, אך הוא לא התייאש והמשיך לדבוק ברעיון ובחזונו. הוא ייצג את היישוב פעם נוספת בפני השלטון האנגלי ובפני מוסדות האו"ם ועמד בפניהם על הדרישה על הקמת מדינה יהודית לעם היהודי. דרישה זו הפעם התקבלה ועצרת האו"ם החליטה ב29 בנובמבר 1947, על חלוקת הארץ בין הערביים ליהודים והקמת של מדינה יהודית. כך, בזכותו העיקרית של בן גוריון ניתן אישור בין- לאומי להקמת המדינה ב14 - במאי 1948.

בזכות זאת, שהוא הקים את מדינתנו ופעל רבות בשבילה הוא נבחר להיות ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של המדינה החדשה שזה עתה הוקמה. בזכות זאת שהיה ראש הממשלה הראשון של מדינתנו הוא השפיע רבות על עיצובה. לכן הוא נקרא גם "אדריכל המדינה". הוא זה שביסס את עקרונותיה של המדינה,לפי עקרונותיו שלו, שהיו מאוד חשובים ושגם כיום אנו תומכים בהם ורוצים לבצעם, כמו, ישוב הנגב. אחד מעקרונותיו הבולטים היו ליישב את הארץ גם במקומות שקשים ליישוב כמו הנגב. הוא בעצמו הלך והתיישב שם בסופה של תקופת ממשלתו הראשונה. הוא נתן דוגמא אישית לעקרונותיו, כמו שצריך ראש ממשלה לעשות. להגיד ולקיים. לא רק לתת לאחרים לקיים, (ובמקרה זה עוד בסבל) את עקרונותיו.

עוד אירוע שאנו יכולים להגיד רק שבח על בן גוריון, מתוך הסתכלות על תוצאותיו ותפקודו של בן גוריון היא מלחמת העצמאות. מלחמת העצמאות פרצה יום אחרי שהכריז על הקמתה של מדינתנו.זאת הוא חזה מראש והודות לכך הוא נתן פקודה להקים, ממש מספר ימים לפני ההכרזה על הקמת המדינה את צה"ל – צבא ההגנה לישראל. כראש הממשלה ושר הביטחון הוא ניהל את המערכה של המלחמה במשך כל התקופה של מלחמת העצמאות, עד לניצחון והסכמי שביתת הנשק. הניצחון במלחמה היה תלוי בו ובמיומנותו בלפקח ולנהל מערכה של מלחמה שתוביל לניצחון. בזכותו מדינתנו הקטנה והלא מיומנת במלחמות ובכלל בתיפקוד כמדינה, נצחה שש מדינות ערביות, גדולות ומיומנות, והכל בזכות תפקודו והנהלתו הטובה של בן גוריון.



ביבליוגרפיה מוערת


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F
קורות חיים, הנהגת היישוב, כראש ממשלה ראשון של ישראל, פרישה לשדה בוקר
חזרה לראשות הממשלה, בן גוריון כאופוזיציונר, פרישה מהפוליטיקה. לקוח מאינציקלופדית ויקיפדיה און לין.

http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/bios/bg.html
קורות חייו של בן גוריון. לקוח מהסוכנות היהודית.

http://www.jafi.org.il/education/50/heads/bg.htm
דוד בן גוריון: אדריכל המדינה. לקוח מהסוכנות היהודית.

http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/dvid.htm
שנות ילדותו, העליה לארץ ישראל, הפעילות הציבורית ותמונות. לקוח מאתר ההיסטוריה של מט"ח.