תעודת זהות

גולדה מאיר (מאירסון) 1978-1898
תאריך לידה:3 במאי 1898 בקייב
תאריך פטירה: 8 בדצמבר 1978
golda.jpg

1906 הגירתה לארצות הברית
1915 מצטרפת ל'פועלי ציון'
1921 עלייתה ארצה
1928 נציגת 'אחדות העבודה'
1934 - 1932חברה בוועד הפועל של ההסתדרות וב'נשים
הפועלות'
1937+ 1936-משתתפת בקונגרסים הציוניים

||

||
||

||


1948-9 נמנית להיות השגרירה הראשונה של ישראל
בארה''ב
1949נמניתלהיות שרת העבודה ונבחרת לכנסת הראשונה

מבצע קדש -מלחמת סיני
1969מלחמת ההתשה
1973מלחמת יום הכיפורים
1939מלחמת העולם ה2
1967מלחמת ששת הימים
||
1956-1965 שרת החוץ
1969-1974 ראש ממשלת ישראל



מקומות מגורים:קייב-רוסיה1821-1906,
מילווקי-ארצות הברית1906-1921,
תל אביב, קיבוץ מרחביה, קיבוץ רביבים 1921-1978

בת למשפחה יהודית מסורתית ענייה. חמישה ילדים שנולדו לפניה מתו לאמה כתינוקות וגולדה נותרה עם שתי אחיות. אביה שהתקשה לפרנס את המשפחה נאלץ לעזוב את הבית למען פרנסה משך שנתיים אלו אחותה של גולדה –שיינה- מתמסרת לפעילות ציונית מהפכנית מה שסיבך אותה עם השלטונות לכן המשפחה נאלצת לעבור בעקבות אביה למילווקי שבארצות הברית ב1906.
לאחר שגולדה מתעקשת להכנס לתיכון אך הוריה לא מסכימים מסיבה כלכלית היא מחליטה לעזוב את הבית כשהיא בת 15 לבית אחותה ובעלה.
אצל אחותה מתאספים קבוצת יהודים סוציאליסטים המעלים רעיונות ציוניים שמרתקים את גולדה, גולדה נמשכת לאחד הצעירים בשם מוריס מאירסון.
כעבור שנתיים מחליטה גולדה בת ה17 לחזור לבית הוריה לאחר שאביה שולח לה מכתב בבקשה שתחזור למען אימה לבסוף גולדה נכנסת לתיכון.
גולדה ממשיכה לגלות עניין רב במסגרת פועלי ציון- שהיית vמפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בעיר אודסה שבאוקראינה וכן גם מארגנת הפגנות נגד רדיפות היהודים באוקראינה.
לאחר ביקור מארץ ישראל של דוד בן גוריון ויצחק בן צבי נחישותה של גולדה לעלות לארת גוברת והיא משכנעת את אהובה מוריס לעלןת איתה בעתיד.
גולדה מתחתנת עם מוריס ב1917 .
ב1918 זוכה גולדה להבחר על ידי הקונגרס היהודי האמריקאי לאחת הצירות של מילווקי ולכן לצער משפחתה גולדה מרבה בנסיעות פוליטיות עם בעלה.

באמצע 1921 גולדה ואחותה מפליגות לארץ ישראל בספינה רעועה כשרב החובל מחליט להתאבד באמצע הנסיעה ואחיו משתגע בסופו של דבר מגיעה גולדה לתל אביב בחמסין של חודש יולי הוריה עתידים לעלות ב1926.




בארץ ישראל:
בארץ ישראל משרד הקליטה לא מסייע לה ואף אחד גם לא עוזר לה במגורים, לימוד עברית ודברים בסיסיים כאלו.
לאחר מגורים בדירה שכורה עם משפחת אחותה ואחותה יעדם הוא קיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל שבו היה לזוג מאירסון ידיד מאמריקה.
אנשי הקיבוץ מתקשים בהתחלה לקבל בת תפנוקים מאמריקה מפני שחששו שהיא רוצה רק לדבר אנגלית לא תעבוד בעבודות כפיים אך לבסוף נאותו לקבלה.גולדה נהנתה מחיי הקיבוץ, אך לא כך בעלה שהיה טרוד מתנאי החיים הקשים, מחוסר הפרטיות, אפילו במקלחות, מהמלריה. הוא גם סירב בעקשנות להביא ילד לעולם, כל עוד הם בקיבוץ ויאלצו לגדלו בדרך השיתופית הנוקשה. הזוג חזר לתל אביב ואחר כך עבר לירושלים . בירושלים נולדו להם בן ובת, מנחם ושרה. את שנותיה בירושלים מתארת גולדה מאיר כ"אומללות ביותר בחייה", הן בשל העדר ההגשמה החלוצית והן בשל העוני המנוול. היא מספרת שכדי להכניס את בכורה לגן היה עליה להתנדב לכבס את בגדי כל הילדים בו, משום שלא יכולה הייתה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.
ב1928 דוד רמז שהיה אז ממנהיגי היישוב היהודי מציעה לגולדה להיות מזכירת תנועת הנשים הפועלות באותה שנה גולדה גם פועלת בהסדרות שהיתה תנועה שהנהיגה את היישוב היהודי בארץ ישראל.
בארץ, ניהלה גולדה חיים עמוסי פעילות ונסיעות ולנואמת נחשבת.
בגלל בעית עבודה נאלצת גולדה לעבור לתל אביב עם ילדיה שהשאירה הרבה פעמים בלית ברירה לטיפולם של אנשים אחרים מה שהשאיר אצלה לפי מה שהיא מספרת- תחושת אשם נצחית ואת בעלה היתה רואה רק בסופי שבוע מה שגרם לחיי הנישואים שלהם להתפרק וכעבור כמה שנים נפרדו אך מעולם לא התגרשו .
ב1932 נאלצת גולדה לחזור לארצות הברית לאיסוף תרומות בתור מזכירת ארגון הנשים ''מועצת הפועלות'' –PIONEER WOMANגולדה נשארת בארה''ב עד 1934 בארצות הברית זוכה ביתה שרה לטיפול במחלת הכליות ממנה סבלה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרפה גולדה לארגון שעזר ליהודים לעלות עלייה בלתי חוקית והצטיידות בנשק.
כ"ט בנובמבר הוא ה- 29 בנובמבר 1974 , היום בו החליטה עצרת עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
1947 לאחר החלטה על תוכנית החלוקה(חלוקת א''י לשניים-יהודים ופלסטינים) שאליה התנגדה גולדה יוצאת גולדה לשליחות בארצות הברית לגיוס עזרה כלשהי (כספית, פיזית...) בשביל המדינה החדשה.
1948 עוד לפני הקמת המדינה יוצאת גולדה בסתר לדבר עם המל עבדאללה מעבר לירדן כדי לשכנע אותו שלא יצטרף לשאר מדינות ערב המאיימות לפלוש לארץ ישראל, אך עבדאללה היה נחוש להילחם ביהודים. באותה שנה חותמת גולדה עלהכרזת העצמאות
1949 חוזרת גולדה ארצה משליחותה בחזרתה ארצה נמנית להיות שרת העבודה.
בתקופה זו יצא שמה של גולדה כמדינאית לוחמת ותקיפה וכאישה שהעמיקה את קשריה של ישראל עם מדינות ה''עולם השלישי'' (המדינות הלא מפותחות) ובעיקר באפריקה.
למרות קרבתה לדוד בן גוריון גולדה תמכה בלוי אשכול בימי הפרשה(כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת חבלה כושלת של ישראל במצרים) שבניגור לבן גוריון לא רצה להקים ועדת חקירה ל''פרשה''.

שרה בממשלה
שבע שנים הייתה גולדה מאיר שרת העבודה, חמש שנים תחת דוד בן גוריון ועוד שנתיים תחת משה שרת. כחברת ממשלה תמכה וצידדה בעמדתו של בן גוריון. בן גוריון גם הציע למאיר להחליףאת שרת כשרת חוץ. היא נענתה להצעה ורכשה בכך את עוינותו של שרת, שראה אותה כמי שהייתה שותפה להדחתו. כשנכנסה לתפקידה עיברתה את שם משפחתה מ"מאירסון" ל"מאיר" בהוראתו של בן גוריון.
במשרד החוץ פעלה גולדה מאיר עשר שנים, מעט אחרי כניסתה לתפקיד התחולל מבצע קדש.
מאיר עשתה מאמץ כביר להתחבר למדינות העולם השלישי, בעיקר מדינות אפריקה, שבהן הרבתה לסייר. היא תרמה להבאת אלפי אפריקנים לישראל על מנת שירכשו השכלה ויקבלו הדרכה חקלאית. מנגד הגיעו מומחים ישראלים רבים לסייע בכלכלה האפריקנית. בדיעבד נראתה ההשקעה הגדולה באפריקה כנאיבית, שכן מדינות היבשת השחורה נטשו את ישראל בשעתה הקשה ביותר, בזמן מלחמת יום הכיפורים. בזו אחר זו הן הודיעו על ניתוק הקשרים עימה. מאיר הוסיפה להצדיק את המאמצים באפריקה גם אז כהגשמת חובה יהודית מוסרית של סיוע למדוכאים ומימוש דברי הרצל: "כשאראה בגאולת בני עמי היהודים, ארצה להושיט יד גם לגאולת האפריקנים".
ב-1966החליף אותה אבא אבן בתפקיד. עייפות ובריאות רופפת אילצו אותה לפרוש מהממשלה, אך לא מהכנסת. מחלת הסרטן תקפה אותה אז, אולם היא הוסתרה מעיני הציבור, ולא מנעה ממנה לתפקד היטב בשנים שאחר כך. את טיפוליה קיבלה בסתר.


כראש ממשלה
עם מותו של לוי אשכול ב- 1969הועדפה מאיר על פני מועמדים כיגאל אלון, ראש הממשלה בפועל בימים שאחרי פטירת אשכול,כמשה דיין, , וכפנחס ספיר, שלו היה סיכוי טוב יותר לזכות בתפקיד, אך הוא העדיף לוותר עליו.גולדה מאיר החלה לכהן כראש ממשלת ישראל ב-17 במרץ 1969, וכיהנה במשך 5 שנים. עד היום היא האשה היחידה בישראל שמילאה תפקיד זה, והייתה גם אחת משלוש הנשים הראשונות בעולם שכיהנו כראש ממשלה, והראשונה מביניהן שנבחרה שלא בסיבת שיוך משפחתי. למרות זאת מעולם לא רחשה אוהדים מצד התנועה הפמיניסטית והיו שהאשימו אותה שהיא פגעה בקידום נשים בסביבתה.
רק החרדים הביעו במפורש התנגדותם למינויה מפני שהיא אישה. יצחק מאיר לוין, נציג אגודת ישראל, אמר בכנסת:
"רבים בעולם, יהודים ולא יהודים, יביעו לבטח את תמהונם על כך שדווקא עכשיו מצאו לנכון להעמיד אשה בראש הממשלה. גם אינני משוכנע שזה ירתיע את הערבים" בתקופת כהונתה בראשות הממשלה, נעשו נסיונות להגיע לפתרון מדיני של הסכסוך בין ישראל למצרים. כדי להשיג הפסקת אש במלחמת ההתשה הסכימה גולדה להגמיש את מדיניותה ולהסכים לנסיגה של צה"ל מקווי הפסקת האש גם ללא הסכם שלום מלא.
בתקופת כהונתה התגברו פעולות טרור הפלסטיני של אש"ף, בארץ ובעולם.


מלחמת יום הכיפורים
הקהל אהד את גולדה מאיר שהצטיירה בדמות האם יהודיה המגוננת על ילדיה. דומה היה שאין מערערים על מעמדה ושהיא עתידה להנהיג את המדינה עוד שנים, אבל העניינים התנהלו בצורה שונה מהצפוי:
באוקטובר 1973 תקפו מצרים וסוריה את ישראל,במלחמת יום כיפור, שהייתה קשה במיוחד עקב תנאי פתיחה גרועים שנבעו מההפתעה שנגרמה לצה"ל. לאורך כל החודשים שקדמו למלחמה זרם מידע על הכנות צבאיות של הסורים והמצרים. אף על פי כן היה המודיעין עקבי בהערכתו: "הסבירות למלחמה נמוכה".
את טעותה הגדולה ביותר, שעליה "לא הייתה לה נחמה", ראתה גולדה מאיר בהחלטתה שלא לקרוא לגיוס מילואים כללי בערב יום כיפור, זאת בהסתמך על חוות דעתם של אנשי ביטחון מובהקים כמשה דיין . המילואים גויסו לבסוף ביום כיפור עצמו, שעות לפני המלחמה..
בגלל תוצאות המלחמה שהיו טובות למרות האובדן הגדול נבחרה גולדה מאיר שנית לראשות הממשלה בבחירות לכנסת השביעית שנערכו זמן קצר לאחר המלחמה, אך ב- 11 באפריל 1947 נאלצה להתפטר, חודש בלבד לאחר שנבחרה שנית, בעקבות פעילות תנועות המחאה, שמחאתן התגברה עם פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט ונסיונה של גולדה להפקיד את תיק הביטחון בידי משה דיין. לאחר פרישתה עברה להתגורר בקיבוץ רביבים, בו חיה בתה. היא חייתה ברביבים עד ליום מותה.
הסרטן, שתקף אותה במשך כל תקופת כהונתה בראשות הממשלה, גבר עליה לבסוף. היא נפטרה בליל שבת, , 8 בדצמבר 1978, ונקברה בהר הרצל.



''פסימיות היא מותרות שיהודי אינו יכול להרשות לעצמו''
-- גולדה מאיר


המציאות ההיסטורית בה חיה הדמות



בית אבא- רוסיה + ארה"ב:
גולדה מאיר נולדה בקייב שברוסיה. באותם ימים הייתה הסביבה הרוסית אנטישמית- קנאית, וממשלת הצאר הצירה את חיי היהודים ומיררה את חייהם. יהודי לא היה יכול לעסוק בכל מלאכה או לגור בכל מקום שרצה. מתוקף הגזרה הותר להם לשבת אך ורק באזורים מסוימים ברוסיה, ואילו לאזורים אחרים נאסרה כניסתם לצורך מגורים, וגם כמעט ולא התאפשר לצעירים יהודים לרכוש השכלה גבוהה במוסדות משום שלשם התקבלו רק מספר מועט של תלמידים. לעיתים קרובות פרעו הגויים פרעות ביהודים. במיוחד הצטיינו בזאת האוקראינים שהיו פורצים לרובעים יהודים ורוצחים, בוזזים, אונסים ומעלים באש כל מה שנקרא בדרכם.
ימי ילדותו של סבא של גולדה היו ימי "החטופים". בתקופה זו היו ילדים יהודים נלקחים בכוח לשירות בצבא ומשרתים במדים שנים רבות. בשנים אלו נעשו מאמצים רבים להעבירם על דתם.
סבא של גולדה מאיר היה אחד מן החטופים הללו. עד גיל חמש חיה גולדה עם משפחתה בקייב. זו לא הייתה ילדות מאושרת. הרעב היה בן-בית במשפחה, וחקק את רישומו העמוק בלב הילדה. ילדותה הייתה קשה גם בגלל האנטישמיות. הפחד מפני פוגרום ליווה את הרחוב היהודי יום-יום.
תוך כדי התמודדות יום-יומית עם מצוקת הרעב עקרה המשפחה לפינסק. משנוכחו לדעת שהמצב שם אינו טוב יותר, השאיר האב את אשתו ושלושת בנותיו ברוסיה ויצא לנסות את מזלו בארצות הברית- " ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". האב קיווה לחסוך מספיק כסף בארצות הברית ולחזור אל משפחתו שנותרה ברוסיה. ב-1906 באו האם ושלושת הבנות אליו. גם כשהתגוררו במילווקי שבוויסקונסין, לא שרתה הרווחה בביתם. אך למרות זאת היה הבית פתוח תמיד למבקרים ביניהם גם יצחק בן צבי ודוד בן גוריון.
השניים הללו עסקו באמריקה בהקמתו של גדוד מתנדבים יהודי. לשירות במסגרת הצבא הבריטי, כדי לשחרר את א"י מידי התורכים.
כבר בארצות הברית החלה גולדה את דרכה כעסקנית ציבורית. בגיל 12 כבר ארגנה אסיפה לגיוס תרומות לספרי לימוד וכאשר פרצה מלחמת העולם ה1 הייתה יוצאת עם אביה לאסיפות וכנסים, ונואמת ומתרימה לצרכי- סעד.
בסייומה את לימודיה בתיכון החליטה ללמוד הוראה.





העלייה לארץ ישראל:
במאי, 1921 הפליגה גולדה לארץ ישראל. היא כבר הייתה נשואה למוריס מאירסון. הוריה לא התלהבו מהמצב החדש אך גולדה הייתה נחושה בהחלטתה למרות הקושי והדלות בא''י וגם המצב הקשה של המלחמה היא החלה בהגשמת הציונות שבה. היא בחרה לגור במרחביה, משק חקלאי. היא ראתה בחיי-עבודה שיתופיים את ההגשמה לציונות. אך למגינת ליבה לא ששה מרחביה לקלוט אותה ואת בעלה. ראשית מפני שכל יושביה של מרחביה היו רווקים ורווקות שלא ראו בעין יפה הצטרפות של זוג נשוי למשק שעוד עשוי להביא ילד לעולם. הקבוצה הייתה דלה עדיין מכדי לגדל ילדים. שנית, הם חששו מפני צירופה של אישה אמריקאית שלא ברור אם תהיה מסוגלת לעבודה קשה. מן היום שבו התיישבה גולדה במרחביה הוכיחה שהיא מסוגלת לעשות כל עבודה קשה שהטילו עליה, ממש כמו החברות האחרות. היא עסקה בסיקול אבנים, ביעור, בעבודה בלול העופות ובעסקנות ציבורית. ותמיד הקפידה לשמור על נשיותה. משהגיע תורה לעבוד במטבח עשתה הכול כדי להנעים את הארוחות על חברי המשק וכאשר הביעו אחדות מן החברות רוגז על ה"פינוק" הזה, השיבה להם גולדה בתקיפות:'' איפה כתוב, שחיי הקבוצה חייבים להיות קשים? זה ביתנו ואני נוהגת בו כביתי."

ב-1 במאי, 1921- שנת עלייתה של גולדה ארצה, תקפו ערבים משולהבים יהודים ברחבי הארץ, הרגו ופצעו רבים מהם. ידידיה ומקורביה של גולדה ניסו לשכנע אותה שלא תעלה ארצה "בימים טרופים אלה". שאלו אותה: "וכי מה את מבקשת להמיר? פוגרומים רוסים בפוגרומים ערביים?" השיבה להם גולדה: "בארץ-ישראל יתארגנו יהודים להגנה עצמית ויבנו להם בית ויאבטחו אותו!" היא הזכירה להם את ימי עזרא ונחמיה, שחזרו מגלות בבל כדי לבנות מחדש את בית- המקדש ואת הבית הלאומי של ישראל.
למרות כל זאת הייתה רוחה של גולדה ושל עוד רבים- איתנה. אך היו אנשים שתנאי החיים בא"י היו קשים מידי בשבילם.

חידושים שחידשה בעולם הציוני


גולדה הראתה על החלטיות ושהמון פעילות תעזור לעם היהודי!!

דילמות מרכזיות בחיי הדמות


  • 1. בזמן מלחמה גולדה התלבטה איך לפעול במלחמות למשל במלחמת יום הכיפורים האם לקרוא לגיוס בערב יום כיפור?

  • 2. גולדה היתה צריכה להחליט מה חשוב לה יותר המשפחה או הפעילות למען הציונות??
לפעמים שלא בכוונה השאירה את משפחתה מאחור.

  • 3. האם להיכנע למחלת הסרטן ולפרוש???

כתב הגנה על הדמות


גולדה מאיר היא מגדולי הציונות .
היא תרמה המון לישראל היא אף פעם לא הפסיקה לפעול למען ישראל.
גולדה היתה אישה החלטית וידעה לשלוט במצב.

ביקורת על הדמות

גולדה מאיר לפעמים פעלה רק לפי דעתה בלי להתייעץ עם אחרים מה שגרם לפעמים לבעיות רבות.
גולדה היתה צריכה להתייעץ יותר עם אחרים.







ביבליוגרפיה מוערת:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 ערך גולדה מאיר מתוך ויקיפדיה- על חייה ופעולותיה.

הספר:גולדה מאיר מאת אריה חשבי-אספנו מידע על המציאות ההיסטורית של הדמות.

אספנו מידע גם מהקלסר דמויות נשים על גולדה מאיר בשביל ת.ז של הדמות-המקור אינו ידוע.


rtl