אבשלום פיינברג



תעודת זהות

.jpg
תאריך ומקום לידה: כ"ט בתשרי תר"ן (23.10.1889), גדרה.
תאריכים חשובים:
· בתחילת 1915 העלה אבשלום את רעיונותיו להפלת הטורקים ולעזור לאנגלים לכבוש את ארץ ישראל.
· בקיץ 1904 יצא אבשלום לסיבוב במושבות בארץ ישראל, להספיד ולקונן על מותו של בנימין זאב הרצל.
· בשנת 1909 נסע לפריז, שם ניסה להתקבל ללימודים במדרשה הלאומית לחקלאות, אך נכשל.
· בשנת 1910 הוקמה בעתלית התחנה לניסיונות חקלאיים על ידי אהרן אהרנסון, ופיינברג החל לעבוד בה, כעוזרו.
· באוקטובר 1914 יצאו מספר צעירים בני חדרה, וביניהם פיינברג, לטיול לילי על חוף הים. הם השתמשו בפנסים כדי להאיר את דרכם, אך בעיני כמה בדואים שצפו בהם, נדמו כמאותתים לאוניות בריטיות. הבדואים הלשינו לתורכים, ובינואר 1915 נעצרו שלושה-עשר מצעירי חדרה באשמה זו. פיינברג היה בין העצורים.
· לאחר שאלכסנדר אהרנסון נשלח למצרים וסולק ממנה, הוחלט לשלוח לשם את פיינברג, בתקווה שהוא יצליח ליצור קשר עם הבריטים. ב-30 באוגוסט 1915 יצא באוניית הפליטים "דה מוינס", עם תעודות שזייף בחיפזון, והגיע למצרים כמה ימים אחר כך.
· אבשלום יוצא יחד עם יוסף לישנסקי דרומה, לכיוון מצרים, לחצות את קווי החזית ולחדש את הקשר עם המודיעין הבריטי.
בכ"ו בטבת תרע"ז (20.1.1917) נתקף עי' עשרות בדואים קרוב לנקודת המוצא למסע למצרים.
· מתחת לדקל שצמח מגרעיני תמרים שלקח עמו כצידה לדרך נתגלה שלדו הוא זוהה והובא בכ"ו בחשוון תשכ"ח (29.11.1967) למנוחות עולמים בטקס ממלכתי מלא בהר הרצל בירושלים.
השכלה ומפעל חייו: אבשלום הצעיר התחנך בידי סבו, מאיר בלקינד, שהיה שומר מצוות וחובב תנ"ך מובהק, ולאחר מכן נשלח על ידי אביו ל"כֻּתאב", מקום לימוד לילדים מוסלמים, מקביל ל"חדר", שם למד ערבית וקוראן. לאחר סיום לימודיו שם, המשיך פיינברג ללמוד בבית הספר של חברת "כל ישראל חברים" ביפו.
שנתיים למד פיינברג בפריז, בתיכון של "כל ישראל חברים". בצרפת ספג אבשלום את רוח תרבותה.
בגיל שתיים עשרה ייסד אבשלום, ביחד עם נערים נוספים, אגודה בשם "נושאי דגל ציון", שמטרתה הייתה "ארץ ישראל חופשית".
תאריך ומקום פטירתו: כ"ו בטבת תרע"ז (20.1.1917), פיתחת רפיח



המציאות ההיסטורית באותה תקופה


אבשלום חי בסוף תקופת הטורקים ופעל רבות לסילוק הטורקים מהארץ והבאת בריטים לשליטה בארץ ישאל.
החיים היו קשים, הטורקים היו אכזריים השלטון היה מושחת והמצב בארץ יתדרדר. אבשלום האמין שאם הבריטים ישלטו בארץ המצב ישתפר בהרבה.
אבשלום האמין שהישוב בארץ ישראל צריך לפעול למען סילוק הטורקים מהארץ במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה ולאחר "פרשת חדרה"- בה קבוצת צעירים בני חדרה, וביניהם אבשלום, יצאו לטיול לילי על חוף הים. הם השתמשו בפנסים כדי להאיר את דרכם. בדואים שראו אותם חשבו שהם מאותתים לאוניות בריטיות והלשינו עליהם לטורקים. 13 מהצעירים נאצרו, אבשלום היה ביניהם. הם הובלו לירושלים לחקירה ולבסוף שוחררו. אבשלום אמר אז לחבריו שהיהודים יכולים לקבל סיוע מהבריטים.



דילמות מרכזיות שניצבו בפני אבשלום


לאבשלום פיינברג היו דילמות רבות.
הראשונה הייתה הדילמה האם לגור בארץ או לא. כידוע אבשלום נולד במושבה גדרה, אך בעקבות המצב הקשה ביותר בארץ ושלטון הטורקים המושחת, אבשלום היה יכול לנסוע לארצות אחרות ולחיות שם בשקט יחסי. אבשלום נסע רבות לארצות שונות כדי לעבוד וללמוד, הוא נסע למצרים ועבד שם כפקיד, נסע לשוויץ וחי שם תקופה, נסע לפריז כדי ללמוד חקלאות אך לבסוף חזר לארץ וחי עם משפחתו בחדרה ועבד בארץ.
הדילמה השנייה הייתה האם להיות אדם פעיל במושבות ובארץ בכלל. מסופר על אבשלום שהיה אדם פעיל מאוד, כבר בגיל 12 יסד עם חבריו אגודה בשם "נושאי דגל ציון", שמטרתה הייתה "ארץ ישראל חופשית". מצד אחד הוא חשב שצריך לסלק את הטורקים מהארץ ומצד שני זה היה נורא מסוכן. לדעתו של אבשלום, זה היה חשוב לפעול לטובת ארץ ישראל, ולבסוף נרצח עי' בדואים באחת מפעילותיו.



דברים שאבשלום חידש בעולם הציוני


אבשלום פיינברג היה אחד המייסדים של הארגון ניל"י ("נצח ישראל לא ישקר").
ארגון שפעל בישוב העברי בארץ ישראל בניסיון לסייע לצבא הבריטי לקחת את השלטון בארץ מידי הטורקים. והוא הראשון שנהרג במהלך פעילות הארגון.
אבשלום פיינברג, אהרון ואלכסנדר אהרונסון החליטו שהם צריכים לנקוט צעדים מעשיים כדי להביא לסיום שלטון הטורקים בארץ עי' עזרה מהבריטים. אבשלום הציע לעורר מרד צבאי של הישוב בסיוע מהבריטים.
ב-30 באוגוסט 1915 יצא אבשלום באוניית הפליטים "דה מוינס", עם תעודות שזייף, והגיע למצרים כמה ימים אחר כך. הוא הצליח ליצור קשר עם קצין המודיעין הבריטי לנדר וולי, שהסכים לרעיון הקמת רשת הריגול.
אבשלום תודרך בשיטות איתות וקידוד המידע ונתבקש להביא פרטים מסוימים אודות הצבא הטורקי ועוד פרטים מסוימים. כשחזר לארץ ב- 8 באוגוסט, החל בשיטוטים שנועדו להשיג מידע, וחיבר דו"ח ובו פירט את מצב הצבא הטורקי במקומות שונים ברחבי הארץ, מצב הדרכים ושמועות ששמע. דו"ח זה הכיל מידע מודיעיני מדויק, והתברר, שהיה חסר לבריטים באותו זמן. אבשלום ציפה לאונייה הבריטית שהוסכם כי תבוא לארץ בתחילת דצמבר. אוניה זו הגיעה, אך האיתותים אליה לא הצליחו. אבשלום החליט, לאחר כמה ימים, לצאת למצרים בדרך היבשה.
הוא יצא דרומה, ונתפס בשטח בין הכוחות הטורקים לבין הכוחות הבריטים. לפני שנתפס הוא הצליח להשמיד רשימות ומסמכי ריגול שהיו לו. הוא נעצר ונכלא בכלא בבאר שבע. בסופו של דבר שוחרר.
ובהמשך יצא אבשלום צפונה, בניסיון לחצות את הגבול באופן חוקי למדינה ניטראלית ומשם להגיע למצרים, אך הוא נתקל בקשיים ושב לארץ.




כתב הגנה על אבשלום


אבשלום היה דמות חשובה בהיסטורית הציונות שלנו. הוא היה ציוני נלהב בעל ערכים לאומיים שאהב את עם ישראל וארץ ישראל.
מקריאת מכתביו נראה שהיה אדם בעל נפש עדינה ורגישה, ורומנטיקן.
הוא ידע לדבר שפות רבות (עברית, אנגלית, צרפתית, יידיש וערבית.) מה שעזר לו הרבה בריגול.
הוא הושפע במיוחד מתרבות צרפת, בה חי מספר שנים.
לפי עדויות של אנשים הוא היה אדם הרפתקן ("טיפוס לא נורמלי, סורר ומורה, שאינו מקבל מרות ונכון להפקיר גם את עצמו גם את כל סביבו" כתב עליו מרדכי בן הלל הכהן בעקבות פעולות הריגול)
וגם לפי מכתבו שכתב לרבקה בשנת 1912 ("דעי לך, רבקה'לה, כי בעוד שנתיים, שלש, עשר, אלך גם־כן אל הקור, אל החום, אל הסכנה, אל האי־ידוע והַאוונטורה, וגם אם אוהבך אז אלף מונים אל תנסי לעצרני כי אדחפך כגס, ועברתי על פניך, זכרי זאת...").
הוא נסע למקומות רבים בעולם כדי ללמוד ולעבוד.
הוא היה אדם אמיץ ונאמן שהיה מוכן להקריב את עצמו לטובת ארץ ישראל ועם ישראל.



ביבלוגרפיה מוערת


http://www.galim.org.il/times/history/new.php3?id=20
אתר גלים, דמויות ציוניות- אבשלום פיינברג. מסלול חיים, תקופת ילדות ונערות, תקופת המעבר, תקופת פעילות, קורות חיים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92
אתר ויקיפדיה-אבשלום פיינברג
ילדות ונעורים, פעילותו בניל"י, ניסיונות להגיע אל הבריטים,נפילתו בחולות המדבר, מציאת עצמותיו, דמותו.

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=506226
תקציר סיפור חייו של אבשלום פיינברג מתוך אתר ההנצחה של משרד הבטחון.